כתם משפט ההדחה של טראמפ מחוויר מול הפארסה הדמוקרטית באייווה - וואלה!

עבור הדמוקרטים מלאי התקווה, תחילת 2020 הייתה אמורה לבשר את סוף דרכו של הנשיא הרפובליקני דונלד טראמפ. אמנם מעטים, אם בכלל, סברו שיהיו די ידיים רפובליקניות בסנאט כדי לתמוך בהדחת טראמפ, אך עצם האירוע ההיסטורי - הנשיא השלישי בסך הכול שעומד למשפט - היה אמור לשחוק את אחוזי התמיכה בו, לחשוף בפני הציבור את מעללי ממשלו ולהחלישו לקראת נובמבר. אבל לתומכי טראמפ במפלגה הרפובליקנית, שהפכה כמעט לחד-גונית בעלת שלטון יחיד, היו תכניות אחרות, שצלחו.

במקום משפט ממושך, שיכלול שמיעת עדים והצגת ראיות שיביכו את הנשיא, האיצו הרפובליקנים את ההליך וסיימו אותו בתוך כחודש. הדמוקרטים אף לא הצליחו לשכנע די סנאטורים רפובליקנים - נדרשו ארבעה אמיצים בסדום ונמצאו רק שניים כאלו - כדי לתמוך בהבאת עדים למשפט, בראשם היועץ לביטחון לאומי לשעבר ג'ון בולטון.

עוד בוואלה! NEWS

קטעים מספרו החדש, שטרם ראה אור, פורסמו במהלך המשפט, וסתרו חלקים מרכזיים בטיעוני ההגנה - לפי בולטון, שהתפוטר בספטמבר, טראמפ אכן קשר את הסיוע הצבאי לאוקראינה לחקירת ג'ו ביידן ובנו, מה שמוכיח לכאורה יחסים של תן וקח. טראמפ כל העת מכחיש את ההקשר, שברור כמעט לכל בר דעת שאינו חושש להביע עמדה מנוגת לזו של "המנהיג", בין שני הנושאים. בעלי בריתו במפלגה ששינתה פניה בארבע שנות כהונתו קברו את ההזדמנות לשמוע מפי מקור ראשון על מאחורי הקלעים בפרשת אוקראינה-גייט.

עוד לפני שהרפובליקנים, פרט לסנאטור מיט רומני, שיתמודד על כיסאו רק בעוד ארבע שנים, זיכו בזה אחר זה את טראמפ, התפתחה לה במהירות הפארסה הדמוקרטית באייווה. המדינה הכפרית הלבנה זוכה לכבוד לפתוח את עונת הפריימריז בארצות הברית, אך היא גם נוהגת בשיטת בחירות ארכאית ומיושנת, של אסיפות מצביעים המכריזים בקולם מיהו המועמד המועדף עליהם, לעתים בכמה סבבים. המפלגה הדמוקרטית, מלאת זיכרונות כאובים מהפריצות הרוסיות ב-2016, קיוותה שאפליקציה חדשה שפותחה לצורך העברת הקולות שנספרו תקל על התהליך ותייעל אותו. במקום זה, היישומון החדש קרס ברגע האמת, קווי הטלפון של המפלגה - גם בתמיכתם האדיבה של תומכי טראמפ, שהציפו אותם בשיחות סרק - לא עמדו בעומס, ופרסום התוצאות נדחה בשלושה ימים.

אם מישהו חשב שהפריימריז באייווה יבהירו את המשך המרוץ, הוא נאלץ להתאכזב בצורה מרה. התוצאות הסופיות הצביעו על תיקו למעשה, בין פיט בוטיג'ג', ראש העיר של ניו סאות' בנד בן ה-38, חסר הניסיון בפוליטיקה הארצית, או המדינתית אפילו, לבין הסנאטור הסוציאליסטי ברני סנדרס.

בוטיג'ג' יקבל יותר צירים, סנדרס זכה ביותר קולות. הסקרים הראו כי לשניים יש סיכוי טוב לנצח במדינה הלבנה, כמו גם בניו המפשיר, התחנה הבאה, אך המספרים שהדהדו הרבה יותר היו אלו של ביידן, שלמעשה קרס אל המקום הרביעי, לא הרחק מהסנאטורית איימי קלובשר, יריבתו במחנה המתון שימים לפני הפריימריז הייתה עם אחוזי תמיכה בודדים.

אין זה יוצא דופן שהפייבוריט בפריימריז בתחילת המרוץ הופך במהרה ללא רלוונטי, או שמועמדים שאיש לא נתן להם סיכוי מפציעים עד לכדי ניצחון, לעתים אף עד לבית הלבן (טראמפ). ביידן, שכבר כשל בפעמיים הקודמות כשניסה לזכות ביצוג המפלגה - ב-2008 וב-1984 - נחשב, והחשיב את עצמו, כמי שבעל הסיכויים הרבים ביותר לגבור על הנשיא המכהן בנובמבר.

הסקרים מראים כי בקרב הקולות העצמאיים החיוניים ובקרב האוכלוסיות הלא-לבנות - פלחים חשובים עבור כל דמוקרט הרוצה להיות נשיא - הוא אכן עושה היטב. אבל זה אף פעם לא מעיד על הלך הרוח של האלקטורט המפלגתי, שחלקו הלך שמאלה, אל סנדרס ואל אליזבת וורן, וחלקו כנראה הוקסם מהדמות של בוטיג'ג': הומו צעיר שטרם הסריח מהביצה המעופשת של הפוליטיקה בגבעת הקפיטול. על זה הוא משחק, וכרגע הטקטיקה שלו מוכיחה את עצמה.

בעימות שהתקיים הלילה בניו המפשיר, לקראת הפריימריז בשלישי, היה ביידן אגרסיבי יותר מתמיד ושלח את חציו לעבר סנדרס ובוטיג'ג', כמו יתר המועמדים המפגרים מאחוריהם. נקודות החולשה של השניים הן ההתקשות של הסנאטור היהודי מוורמונט להסביר כיצד יממן את התכנית הגרנדיוזית שלו להלאים את מערכת הבריאות אם ייבחר, וזו של בוטיג'ג' נובעת מחולשתו בקרב השחורים. תחת כהונתו, עלה מספר המעצרים של שחורים שהיו חשודים, רחמנא לצלן, באחזקת מריחואנה. לראש העיר הצעיר, היחיד בעל רקע צבאי מתוך המועמדים הדמוקרטים, אין הסברים טובים בנושא האפליה הגזעית. ככל שיתקדמו הפריימריז אל המדינות המגוונות יותר, כך האתגר שלו יגדל.

בעוד שסנדרס ובוטיג'ג' צפויים לנהל קרב ראש בראש גם בניו המפשיר בשלישי, וביידן כבר הודה שהוא בדרך לתבוסה שנייה בתוך שבוע, המנצח הגדול באייווה כנראה לא היה שם בכלל. המיליארדר מייקל בלומברג, לשעבר ראש עיריית ניו יורק ועוד אחד משנואי נפשו של טראמפ, נכנס למרוץ בשלב מאוחר כשהוא מסמן את "סופר טיוזדיי" בחודש הבא כנקודת הזינוק שלו. הוא ויתר על המדינות הראשונות, השולחות מעט צירים לוועידה הלאומית, כדי לשפוך הררי דולרים במדינות עתירות הצירים.

אחרי שראה את מה שהתחולל באייווה, חיכך המיליארדר היהודי את ידיו בהנאה ודחף אותן עמוק לכיס כדי לרכוש עוד שטחי פרסום. אם ביידן ימשיך לדשדש, הממסד הדמוקרטי עשוי לנטוש אותו ולהמר על הסוס הבא. בלומברג הוא גם הראשון שזוכה לתמיכה פומבית של חבר בממשל טראמפ לשעבר - מזכיר הצי ריצ'רד ספנסר, שהודח בשל טיפולו בתיק של המפקד בכוחות המיוחדים לשעבר, אדוארד גלאגר, שהואשם בפשעי מלחמה וזוכה על ידי טראמפ. ספנסר תמך בהדחתו משירות ללא דרגות, אך הנשיא התערב ובסופו של דבר הודח מזכיר הצי מתפקידו. מבלי לציין את הנשיא בשמו, אך כשברור למי התכוון, אמר ספנסר בעצרת של בלומברג שבה הכריז על תמיכתו בו: "אמריקה זקוקה לידיים יציבות על ההגה".

טראמפ יצא לוונדטה אישית, שסופה לא ידוע

על אף הזיכוי הצפוי, טראמפ לקח את הליך ההדחה נגדו בצורה קשה מאוד. בכל זאת, זהו מועדון מפוקפק ביותר להיות חבר בו, והוא יהיה הנשיא הראשון בהיסטוריה של ארצות הברית שמתמודד על כהונה שנייה אחרי שבית הנבחרים הצביע בעד הדחתו מהתפקיד. כשהוא חדור תחושת ניצחון ורצון עז לנקמה, יצא טראמפ לוונדטה אישית, שסופה לא ידוע.

זה החל עם נאומים משולהבים, בעלי ניחוח דתי, שבו הציג את עצמו טראמפ כקדוש מעונה שניצל מרדיפתם של הדמוקרטים האפיקורוסים. באירוע ארוחת הבוקר השנתית בוושינגטון, כינוס דתי שאמור להיות נטול פוליטיקה, תקף הנשיא את מעלותיהם הדתיות של אויביו העכשוויים, רומני ויו"ר בית הנבחרים ננסי פלוסי. עם פלוסי זה היה המשכו של המופע החריג מנאום מצב האומה השבוע, כשהוא סירב ללחוץ את ידה המושטת, והיא קרעה בהפגנתיות את עותק נאומו עם סיומו.

טראמפ לא הסתפק רק ברטוריקה לוחמנית נגד הדמוקרטים או נגד מעטי הרפובליקנים שעוד נותר בהם עוז להגיד את אשר על לבם. אתמול, הוא כבר שלף את הסכינים הארוכות והדיח שני עדי מפתח בהליך ההדחה נגדו - אלכסנדר וינדמן, קצין צבא שהיה מופקד על ענייני אוקראינה במועצה לביטחון לאומי, לווה החוצה מהבית הלבן. אחיו התאום, יבגני, שהיה עורך דין בכיר במוצעה, פוטר אף הוא והושב למשרד הצבא.

שעות לאחר מכן, הטיהורים נמשכו, והשגריר לאיחוד האירופי, גורדון סונדלנד, סיפר כי נאמר לו שהנשיא מתכנן להשיבו לוושינגטון. סונדלנד היה מינוי אישי של טראמפ, ותרם מיליון דולר לטקס ההשבעה שלו ב-2017, אבל הנשיא אינו סובל שום ביקורת או סייג למעשיו, תהיה אשר תהיה מידת הקרבה שלו אליו.

עם שוך משפט ההדחה והפריימריז באייווה, נותרה ארצות הברית עם נשיא שנראה שהגיע לשיא כוחו לקראת סוף כהונתו הראשונה. כתם ההדחה בבית הנבחרים יישאר, אך הוא מחוויר מול מלחמת האזרחים במפלגה הדמוקרטית שטרם הצליחה להתאחד, פרט לשנאתה לנשיא המכהן. לאור אפס ההתנגדות במפלגתו שלו - הפריימריז הרפובליקניים מתקיימים גם הם, אך רק כקוריוז ולא כתחרות אמתית - והגם שנותרו עוד תשעה חודשים ארוכים, טראמפ ניצב בעמדת זינוק מעולה להשגת כהונה שנייה.

Let's block ads! (Why?)