מייד לאחר ההודעה על הגשת כתבי האישום מיהרו רבים להסביר מדוע על נתניהו לפנות לאלתר את כיסאו. החל מטענות שלפיהן הלכת דרעי־פנחסי מחייבת שנתניהו יתפטר מתפקידיו כשר במשרדים השונים, דרך הסברים שלפיהם סוג החשדות אינו מאפשר לו להמשיך לכהן, ועד דיווחים שלפיהם במשרד המשפטים דנים בשאלה האם יהיה מותר לנשיא המדינה ראובן ריבלין להטיל עליו את הרכבת הממשלה, אפילו אם יתמכו בו 61 חברי כנסת.
מנדלבליט על כתבי אישום נגד נתניהו: "קיבלתי את ההחלטה בלב כבד אך שלם" // צילום: עמי שמיר
סגן נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, פרופ' מרדכי קרמניצר, אף טען בראיון לגלי צה"ל ש"המשך כהונת נתניהו הוא אבסורד, שרק עם טיפש מסוגל לקבל על עצמו".
השאלה האם בנימין נתניהו ימשיך בתפקידו או לאו הופכת למשנית. השאלה החשובה יותר היא האם ישראל היא מדינת חוק, או שתפקידם של מומחי המשפט שלה, במשרד המשפטים, באוניברסיטאות, במכוני המחקר ובביהמ"ש העליון, הוא לשלוט בעם הטיפש, ולמנוע ממנו לקבוע את גורלו באופן דמוקרטי. תשובתו של קרמניצר ברורה, אולם אנו חייבים תשובה לעצמנו.
חוק יסוד: הממשלה, מבהיר בצורה חד־משמעית, בסעיף שכותרתו "הפסקת כהונת שר מחמת עבירה", כיצד יוגש ויתנהל הליך פלילי נגד שר, וקובע שרק במקרה של הרשעה שבית המשפט המחוזי קבע שיש עימה קלון, תופסק כהונת השר.
סעיף זה, שהתווסף לחוק היסוד בשנת 2001, לאחר שניתנו פסקי הדין בעניין דרעי ופנחסי, מהווה אמירה ברורה של הכנסת, בחוק יסוד, שחזקת החפות עומדת לשרים, ואין להפסיק את כהונתם עם הגשת כתב האישום.
לגבי ראש ממשלה קובע חוק היסוד בסעיף שכותרתו "הפסקת כהונה של ראש הממשלה מחמת עבירה", שנדרש צירוף של הרשעה בבית המשפט המחוזי בירושלים בהרכב של שלושה שופטים ובנוסף החלטה של 61 חברי כנסת לאחר המלצה של ועדת הכנסת כדי להדיח ראש ממשלה בשל עבירה פלילית.
עוד בנושא:
לגבי התערבות משפטית בשאלה על מי יטיל הנשיא את הרכבת הממשלה, נקבע במפורש בחוק יסוד: נשיא המדינה, שהנשיא "חסין בפני כל פעולה משפטית" והחלטותיו בעניין כינון ממשלה או פיזור הכנסת, אף אינן דורשות חתימה של נציג הממשלה.
כל משפטן העוסק בסוגיה צריך להחליט האם שלטון החוק הוא ערך במדינת ישראל. האם בית המשפט והיועץ המשפטי לממשלה כפופים לחוק, או שהוראות החוק הן טיוטה ראשונית עבורם, כדי שיקדמו את תפיסת עולמם הפוליטית והערכית.
התנועה לאיכות השלטון שעותרת לבג"ץ ומבקשת שיתעלם מהחוק, פרשני המשפט שמעריכים שביהמ"ש ימנע את המשך כהונת נתניהו ואנשי משרד המשפטים המתיימרים לעסוק בכך, חוטאים ללשון החוק.
אולם הטרגדיה של מדינת ישראל היא שייתכן שהם צודקים: ביהמ"ש העליון אמנם עשוי להתעלם מחוקים מפורשים, ואף לכפות על הציבור את עמדותיו הערכיות. זו לא תהיה הפעם הראשונה שהוא עושה כן, ובימים אלה ממש הוא מוכן לדון בתוקפו של חוק יסוד נוסף, חוק הלאום.
חשוב שהציבור יזכור, ויזכיר לשופטי בג"ץ, שהמילים והמשפטים שהם כותבים הופכים לפסקי דין מחייבים, רק בשל הוראות החוק. אם התעלמות מהחוק תהפוך לנורמה המשפטית המחייבת במדינת ישראל, לא תהיה סיבה לא לנהוג כך גם בחוק יסוד: השפיטה.
עו"ד שמחה רוטמן הוא היועץ המשפטי של התנועה למשילות ודמוקרטיה
2019-11-25 08:11:00Z
https://news.google.com/__i/rss/rd/articles/CBMiLGh0dHBzOi8vd3d3LmlzcmFlbGhheW9tLmNvLmlsL2FydGljbGUvNzEwMDI30gEA?oc=5
Bagikan Berita Ini
0 Response to "הטרגדיה של מדינת ישראל: כפיית העמדות של ביהמ"ש העליון על הציבור - ישראל היום"
Post a Comment