היועמ"ש: התקנות - לפי עמדת משרד הבריאות; הדחיפות חייבה לעקוף את הכנסת - וואלה!

היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט הבהיר הבוקר (שלישי) כי אישור תקנות המעקב הטכנולוגי המחמיר אחרי חולי קורונה התקבל לפי עמדת משרד הבריאות ומטרתן להציל חיים. היועמ"ש הדגיש כי גורמי המקצוע במשרד הבהירו באופן חד-משמעי כי הענקת הסמכויות לשב"כ נועדה לקצר משמעותית את פרק הזמן של זיהוי אזרחים שהיו חשופים לגניף כדי להאיץ את כניסתם לבידוד. בנוסף לכך, נקבעו מגבלות להבטיח כי סמכויות אלה יהיו קצובות בזמן ובהיקף ויהיו נתונות לפיקוח משפטי.

"הדבר נעשה תוך קיום שיח רצוף עם הדרג המדיני, גורמי המקצוע במשרד הבריאות, במשטרה ובשירות הביטחון הכללי", הסביר מנדלבליט. "שיח שתכליתו להבטיח, כי האמצעים שיינקטו נועדו לתכלית ראויה, אינם פוגעניים מעבר לנדרש, ומאזנים נכונה בין האינטרס הלאומי של הגנה על שלום הציבור ובריאותו לבין זכויות האדם, ובראשן - הזכות לפרטיות".

לדבריו, "על פי עמדת משרד הבריאות ובשים לב לניסיון הנצבר במדינות אחרות, זהו כרגע האמצעי האפקטיבי היחיד שיש 'לשטח את העקומה' ולצמצם את ממדי ההידבקות. יובהר, כי ההסתייעות בשב"כ היא כמובן חריגה, אך לאחר שקילת החלופות השונות, באו גורמי המקצוע לכלל מסקנה כי רק האמצעים שבידי השירות יוכלו לספק מענה אפקטיבי לבעיה".

לקריאה נוספת בנושא

ברקע הטענות למחטף, שכן תקנות החירום אושרו ללא פיקוח של הכנסת, אמר היועמ"ש כי "הדרך המועדפת להקניית הסמכויות לשירות הביטחון הכללי הייתה באמצעות החלטת ממשלה מכוח חוק השב"כ, שתאושר בוועדת חוץ וביטחון של הכנסת. אולם, משהתברר אתמול כי המהלך לא יושלם בכנסת הקודמת לנוכח המועד בו ההצעה הועברה לאישור הוועדה, ומפאת הדחיפות הרבה בהקניית הסמכויות, הוחלט לפעול בדרך של תקנות שעת חירום, אשר אושרו כאמור הלילה על ידי הממשלה". מנדלבליט הסביר כי עם תחילת פעילות ועדות הכנסת ה-23 יובאו התקנות גם בפני חברי הכנסת כדי לאפשר פיקוח ואישור פרלמנטריים.

חברי הממשלה אישרו הלילה שתי תקנות חירום נפרדות לעניין מעקבים סלולריים - הראשונה מאפשרת למשטרה לקבל נתוני תקשורת סלולריים של אדם לצורך אכיפת הבידוד - וזאת בניגוד להתחייבויות שנשמעו בימים האחרונים. קבלת הנתונים תתאפשר באישור קצין משטרה, וללא צו שופט. מדובר במעין הרחבה, באמצעות תקנה, של "חוק נתוני תקשורת" משנת 2007, שכונה בזמנו "חוק האח הגדול" ועורר התנגדות רבה עם חקיקתו.

התקנה השנייה נוגעת להפעלת השב"כ לצורך המאבק בקורונה. היא מאשרת לשירות לקבל מידע סלולרי כדי לבדוק בדיוק מה היה מסלולו של החולה ב-14 הימים שקדמו לאבחונו. בימים האחרונים טענו גורמים משפטיים בכירים כי פעולה זו תיעשה בידי המשטרה, ולא שב"כ, אולם התקנה החדשה מסמיכה את השירות לכך. בנוסף הוסמך השירות לזהות באמצעות המידע הסלולרי אנשים שבאו במגע קרוב עם החולה. כלומר, יופקו איכוני טלפון לא רק של החולה הספציפי, אלא גם של כל מי שהיה בסביבתו.

"הפיכה שלטונית בצל הקורונה"

יו"ר כחול לבן בני גנץ מתח ביקורת חריפה על אישור תקנות החירום הלילה. "‏אנחנו נמצאים בתקופה חריגה שבה, לצערי, יש צורך לנקוט באמצעים חריגים על מנת להציל חיים", אמר גנץ. "יחד עם זאת - אסור לעשות זאת במחטף ובלי פיקוח. כחול לבן תעמוד על כך שוועדת החוץ והביטחון כמו גם ועדה מיוחדת לנושא הקורונה, ועדת הכספים וועדות נוספות, יוקמו כבר היום. לא נאפשר למדינה להתנהל בלי כנסת מתפקדת בתקופת חירום".

ח"כ גבי אשכנזי (כחול לבן), שעמד עד אתמול בראשות ועדת חוץ וביטחון שהחלה לדון בתקנות שעת חירום, תקף את אישורן. "הממשלה אישרה באישון לילה, במחטף, את תקנות שעת החירום, למרות שוועדת החוץ והביטחון החלה לדון בנושא אתמול - מבלי שניתנה האפשרות לקיים אותו באופן רציני ולהשלימו. לא ראוי שכך יאושר שימוש באמצעי זה, ללא פיקוח פרלמנטרי וציבורי". אשכנזי קרא לאפשר את הקמת הוועדה עוד היום כדי לזמן דיון מיידי בנושא ולהפעיל את הפיקוח המתחייב בחוק.

ח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו) כינה את ההחלטה "הפיכה שלטונית בצל הקורונה". לדבריה, "כיצד יתכן שראש ממשלה זמנית מאשר מעקב באמצעות השב"כ אחרי אזרחים באישון לילה, בלי שום פיקוח פרלמנטרי ומהצד השני יו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין, מונע את הקמת ועדת חוץ וביטחון שאמורה לדון בדיוק בנושאים האלו. ההתנהלות הזו מזכירה שלטונות אפלים ובקצב הזה, עוד קצת ואנחנו שם".

ח"כ מרב מיכאלי (העבודה-גשר-מרצ) אמרה בתגובה כי "‏אזרחיות ואזרחי ישראל אינם טרוריסטים. אין שום הצדקה לצעדים הקיצוניים והמסוכנים של מעקב שב"כ אחריהןם. לא סתם זה נעשה בגניבה, בלילה בלילה, כשכולם ישנים, תוך עקיפת הכנסת. כמו שגנב בלילה את דחיית המשפט שלו, זה לא משרת את המאבק בקורונה, זה משרת את נתניהו, וזה מחיר בלתי אפשרי".

(עדכון ראשון 10:09)

Let's block ads! (Why?)